הפחד מכתיבה שיווקית – ניקוי אמונות מגבילות

פחד מכתיבה – ניקוי אמונות מגבילות

היום יותר ויותר אנשים מבינים שהתוכן הוא המלך. התוכן מהווה כ- 85% מהשיווק שלנו. אי אפשר להסתמך רק על כותבים חיצוניים כדי לעשות שיווק מדויק ואותנטי, במיוחד אם יש לכן עסק קטן והזמן והתקציב שלכם מוגבל. אלא שהרבה בעלות עסק נותרות מחוץ למשחק, בגלל שיש להן פחד מכתיבה. אז איך מתמודדים מול האתגר הזה?

פחד מכתיבה – הגורם העיקרי

הרבה בעלות עסקים נשארות משותקות בכל הנוגע לכתיבה אונליין, בין אם ברשתות החברתיות ובין אם באתר שלהםן הסיבה לכך נעוצה בעצם העובדה שיש להן אמונות מגבילות, שהעיקרית בהם היא ש – "כתיבה = לקוחות באופן מיידי". ואם הן כותבות, ולא מקבלות לייקים, תגובות או לקוחות באופן מיידי, סימן שהעסק שלהן לא בסדר. אבל זה לא נכון!

חשוב לזכור שגם אתן, כצרכניות, לא קונות מכל בעל מקצוע. אתן קודם כל מנסות להכיר אותו ולהבין מה הוא רוצה מכן בכלל. יכול מאוד להיות שתתחילו לעקוב אחריו ברשתות החברתיות, ורק אחרי זמן מה תתחילו לחבב אותו, לסמוך עליו ורק בסופו של דבר – תקנו ממנו. כלומר תהליך של מכירה לוקח זמן, וזה נכון, אגב, גם אם אתן כותבות מוכשרות ביותר.

פחד מכתיבה – ממה חוששות בעלות עסקים?

• שלא יהיו מעניינות
• שזה יהיה מעייף מדי או מכירתי מדי
• שלא יצליחו ליצור פוסט שיהיה גם אמין, גם עם מידע וגם מניע לפעולה, בלי שיראה שיווקי מדי
• שזה יראה שיווקי וקר
• שאנשים לא יקראו וידפדפו הלאה
• קושי למצוא נושאי כתיבה
• פחד מחשיפה של החיים האישיים
• שיחשבו שהן חופרות
• שיש נשים מוכשרות מהן
• שאין להן כישרון כתיבה
• תחושה שהן במבוי סתום

מזדהות? זה בסדר – כולנו מרגישות ככה, וגם אני! אבל מי שמצליחה לנקות את האמונות המגבילות שלה, מצליחה ובגדול!

במה זה יעזור לכן אם תפרצו את המחסומים שלכם עם פחד מכתיבה?

מה יקרה בחיים שלכם אם הכתיבה תזרום לכן בקלות? אם תרגישו בנוח, ותרגישו שאתן שולטות בה?

• תקבלו חשיפה יותר גדולה
• תוציאו הרבה יותר פוסטים במהירות ובביטחון גדול יותר
• תהיה התעניינות יותר גדולה
• יפנו אליכן יותר לקוחות
• תשתחררו ממחסום נפשי
• תהפכו לאוטוריטה בתחום שלכן
• תוכלו לעזור ליותר אנשים

אז איזה פחדים יש לנו?

הפחד מדחייה

כולנו רוצים להרגיש אהובות. אף אחד מאיתנו לא רוצה לשים פוסט ולהרגיש שהיא לא מעניינת אף אחד, שאף אחד לא מתעניין בה. אנחנו עוטפים את זה במשפטים כמו "אולי אני לא יודעת לכתוב מעניין", "אולי אני לא מעניינת?" אבל למעשה יש לנו מעין פחד מדחייה.

אני אכתוב משהו פעם פעמיים ואם לא יגיבו לי את אתכדרר פנימה. זה נובע מזה שאנחנו חושבים שכל פוסט שלנו צריך להביא לקוחות.  ואם לא – הוא לא כתוב טוב. אבל בעצם, שום פוסט הוא לא דרמה. אין מה להיות בלחץ מפוסט אחד, אף פוסט לא מכריע.

צריך פשוט לזכור שכל פוסט מקדם אותנו לעבר המטרה, לעבר המכירה. אף פוסט לא יהיה כזה קולע שיביא לנו מבול של לקוחות. כמו שכתבתי קודם – כולנו בדרך כלל עוקבות תקופה אחרי בעלי מקצוע ולוקח לנו זמן לסמוך עליהם, להיקשר אליהם עד שאנחנו קונים מהם בפועל.

חוץ מזה יש לנו את האפשרות לכתוב אינספור פוסטים (ברגע שיודעים איך) זה ממש לא חופר, ויותר מזה? פוסטים שהם גרועים, פייסבוק דואג להעלים אותם. האלגוריתם של פייסבוק פשוט לא יפיץ אותם, כי הוא מהר מאוד מבין איזה פוסט הוא להיט ואיזה פוסט צריך להיקבר בבית הקברות הפייסבוקי.

לאנשים שרק מתחילים לכתוב, אנחנו רגע עוצרים ובוחנים אותם מהצד ולא כל כך מגיבים. אבל זה לא סיבה לעצור. זו תופעה ידועה ומוכרת. זה לוקח זמן עד שמכירים אותם. פייסבוק זו פלטפורמה שנועדה לתת אהבה, לא סתם אין לנו כפתור דיסלייק. אם תדעו לכתוב נכון, אתם מהר מאוד תקבלו לייקים ותגובות.

אין לי מה לכתוב!

נו באמת? הרי למדתן מקצוע – כמה חודשים או כמה שנים – פגשתם לקוחות ועזרתם להם! אתן עצמכן מאגר מטורף של ידע, ואם כבר אז אולי אתן חוששות שאין לכם מה לחדש. בהמשך נדבר על איך לארגן את כל הידע הזה למפה של נושאים.

אין לי מה לחדש!

אתן בטח אומרות לעצמכן "על זה כתבו, על זה פרסמו מאמרים.. מה יש לי לכתוב ומה יש לי לחדש?"

אני רק מתזכרת אתכן ש"היום בו נולדתם זה היום שבו הקב"ה החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיכם". נכון כתבו, עשו סרטונים, הדרכות, אבל לכל אחד מאיתנו יש את הדרך הייחודית שלו להעביר את הנושאים האלה, ויש אנשים שצריכים לקבל את המסר דווקא מאיתנו, כדי שדברים יתחילו לזוז אצלם. הם צריכים את הידע שלנו, את זווית הראייה שלנו. אלה הלקוחות המדויקים לנו – זה קודם כל! 

אנחנו כותבים בדרך שלנו, ולא כמו איך שכולם כתבו. עם דרך הביטוי שלנו, וזה מספיק כדי למשוך לקוחות אלינו. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. גם אם זה אותו ידע, הדרך שלנו להעביר אותו – היא ייחודית לנו.

מעבר לזה, מה שאתן רואות ומה שאתן יודעות, זה לא מה שהלקוחות שלנו יודעים ורואים. לפעמים נדמה לנו שכבר כתבו על זה, דיברו על זה וכו' וכו'. אבל הלקוחות שלנו בכלל לא מודעים לזה.

הפחד מחשיפה

אף אחד לא חושף כלום. אנחנו כותבים מה שהגדרנו לעצמנו, מה שמתאים לנו ומה שתואם את הגבולות שלנו. הכול בשליטה שלנו ובבחירה שלנו, אנחנו לא חושפים מה שאנחנו לא רוצים.אנחנו באים לעזור! האחר לא מסתכל עלינו, אלא על מה שהוא מקבל מאיתנו. חשיפה היא בעלת קונטציה חיובית ושלילית כאחד. לחוששים מחשיפה יש את הקונטציה השלילית בראש. אבל זה לא נכון, זה מושג מטעה!

הפחד ממה יגידו

קודם כל צריך את ההבנה והתובנה שאני לא מעניינת אף אחד, עם כל הכבוד. אם אני שמה פוסט ואם אין תגובות, כנראה הוא לא עניין אנשים שפגשו בו. אף אחד לא יושב, בוהה בפוסט שלי ושואל את עצמו: "איך היא כתבה כזה פוסט משעמם?! אני פשוט לא מאמין" גם אם מישהו חושב שהפוסט שלי לא מעניין, הוא פשוט ימשיך הלאה לפוסט הבא שכן יעניין אותו.

יותר מזה? אנחנו באים לכתוב תוכן שהוא עוזר לאחרים. אין מצב שאני אחטוף ביקורת על תוכן שנועד לעזור לאחרים. כולם יגידו לי איזה יופי, איך את עוזרת, איזה אסימונים את מפילה, איזו תובנות וכו' – רק מחמיאים לנו J בסופו של דבר אנחנו עוזרות לאנשים לפתוח את המחשבה, וככל שהיא נפתחת יותר הם מקבלים אומץ לסמוך עלינו ולפנות אלינו.

חשש "לחפור"

אנשים לא רואים את כל הפוסטים שלכן. אם החברים שלכם יראו את כל הפוסטים שלכן – זה יהיה נס. אין מצב שזה יקרה, ואין מצב שתחפרו להם. יותר מזה, האינטרס של פייסבוק זה שאם לא מגיבים לפוסטים שלכם, פייסבוק יפסיק להראות אותם. אז אל תדאגו. פייסבוק לא ייתן לכם לעשות את זה, ובטח שלא בחינם.

אני כותבת לקירות

לא מגיבים אליי , לא מתייחסים אליי. בשביל זה אתן פה, כדי לשפר את הכתיבה שלכן, להבין טוב טוב מי קהל היעד שלכם, זה רק עניין של מיומנות. ועל זה נדבר בהרחבה בקרוב.

גם אני התמודדתי עם פחד מכתיבה

גם אני כשהתחלתי לכתוב ברשת זה לא שבוקר אחד התעוררתי והרגשתי שהכל קטן עליי, גם לי היתה דרך לעשות ולהתגבר על הפחדים שלי. זה לא שידעתי מה לכתוב, איך לכתוב, מה לעשות… הפחדים האלה, כל עוד לא פרצתי אותם לא הובילו אליי שום ליד. אבל הצלחתי לעשות את זה, ואני מקווה שאני אעזור גם לכן לעשות את זה.

ספרו לי קצת מי אתן, מה אתן מוכרות ואם הצלחתן לפרוץ מחסום אחד או שניים בעקבות הפוסט?